Raavad Katuv Sham Rosh HaShanah 21b – ראב"ד כתוב שם ראש השנה כא:‏ – Shas HaMeforash

מתני׳מַתְנִיתִין: ^אעַל שְׁנֵי חֳדָשִׁים מְחַלְּלִין אֶת הַשַּׁבָּת עַל נִיסָן וְעַל תִּשְׁרִי שֶׁבָּהֶן שְׁלוּחִין יוֹצְאִין לְסוּרְיָא וּבָהֶן מְתַקְּנִין אֶת הַמּוֹעֲדוֹת ^בוּכְשֶׁהָיָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים מְחַלְּלִין אַף עַל כּוּלָּן מִפְּנֵי תַּקָּנַת הַקׇּרְבָּן.: גמ׳גְּמָרָא: עַל ב׳שְׁנֵי חֳדָשִׁים וְתוּ לָא וּרְמִינְהוּ עַל ו׳שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים הַשְּׁלוּחִין יוֹצְאִין. אָמַר אַבָּיֵי ה״קהָכִי קָאָמַר ^געַל כּוּלָּן שְׁלוּחִין יוֹצְאִין מִבָּעֶרֶב עַל נִיסָן וְעַל תִּשְׁרִי עַד שֶׁיִּשְׁמְעוּ מִפִּי ב״דבֵּית דִּין מְקוּדָּשׁ. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי עַל כּוּלָּן יוֹצְאִין מִבָּעֶרֶב עַל נִיסָן וְעַל תִּשְׁרִי עַד שֶׁיִּשְׁמְעוּ מִפִּי ב״דבֵּית דִּין מְקוּדָּשׁ. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן מִנַּיִן שֶׁמְּחַלְּלִין עֲלֵיהֶן אֶת הַשַּׁבָּת ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר {ויקרא כ״ג:ל״ז} אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה׳ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אוֹתָם בְּמוֹעֲדָם. ^דיָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁמְּחַלְּלִין עַד שֶׁיִּתְקַדְּשׁוּ כָּךְ מְחַלְּלִין עַד שֶׁיִּתְקַיְּימוּ ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אוֹתָם עַל קְרִיאָתָם אַתָּה מְחַלֵּל וְאִי אַתָּה מְחַלֵּל עַל קִיּוּמָן.: וּכְשֶׁהָיָה בהמ״קבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים מְחַלְּלִין אַף עַל כּוּלָּן מִפְּנֵי תַּקָּנַת הַקׇּרְבָּן.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מְחַלְּלִין אַף עַל כּוּלָּן מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אָמַר לָהֶן רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי וְכִי יֵשׁ קׇרְבָּן הִתְקִינוּ שֶׁלֹּא יְהוּ מְחַלְּלִין אֶלָּא עַל נִיסָן וְעַל תִּשְׁרִי בִּלְבַד.: מתני׳מַתְנִיתִין: ^הבֵּין שֶׁנִּרְאָה בַּעֲלִיל בֵּין שֶׁלֹּא נִרְאָה בַּעֲלִיל מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אִם נִרְאָה בַּעֲלִיל אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת. מַעֲשֶׂה שֶׁעָבְרוּ יוֹתֵר מֵאַרְבָּעִים זוּג וְעִיכְּבָם ר״ערַבִּי עֲקִיבָא בְּלוֹד שָׁלַח לוֹ ר״גרַבָּן גַּמְלִיאֵל אִם מְעַכֵּב אַתָּה אֶת הָרַבִּים נִמְצֵאתָ מַכְשִׁילָן לֶעָתִיד לָבֹא.: גמ׳גְּמָרָא: מַאי מַשְׁמַע דְּהַאי עֲלִיל לִישָּׁנָא דְּמִיגַּלֵּי הוּא א״ראָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר קְרָא {תהלים י״ב:ז׳} אִמְרוֹת ה׳ אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת כֶּסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל לָאָרֶץ מְזוּקָּק שִׁבְעָתָיִם. רַב וּשְׁמוּאֵל חַד אָמַר נ׳חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִינָה נִבְרְאוּ בָּעוֹלָם וְכוּלָּן נִיתְּנוּ לְמֹשֶׁה חָסֵר אֶחָד שֶׁנֶּאֱמַר {תהלים ח׳:ו׳} וַתְּחַסְּרֵהוּ מְעַט מֵאֱלֹהִים. {קהלת י״ב:י׳} בִּקֵּשׁ קֹהֶלֶת לִמְצוֹא דִּבְרֵי חֵפֶץ בִּקֵּשׁ קֹהֶלֶת לִהְיוֹת כְּמֹשֶׁה יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לוֹ וְכָתוּב יוֹשֶׁר דִּבְרֵי אֱמֶת {דברים ל״ד:י׳} וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה. וְחַד אָמַר בַּנְּבִיאִים לֹא קָם בִּמְלָכִים קָם אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּים בִּקֵּשׁ קֹהֶלֶת לִמְצוֹא דִּבְרֵי חֵפֶץ בִּקֵּשׁ קֹהֶלֶת לָדוּן דִּינִין שֶׁבַּלֵּב שֶׁלֹּא בְּעֵדִים וְשֶׁלֹּא בְּהַתְרָאָה יָצְתָה ב״קבַּת קוֹל וְאָמְרָה לוֹ וְכָתוּב יוֹשֶׁר דִּבְרֵי אֱמֶת {דברים י״ז:ו׳} עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים וְגוֹ׳.:מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות קידוש החודש ג׳:ב׳

^ב רמב״ם הלכות קידוש החודש ג׳:ב׳

^ג רמב״ם הלכות קידוש החודש ג׳:י׳

^ד רמב״ם הלכות קידוש החודש ג׳:ח׳

^ה רמב״ם הלכות קידוש החודש ג׳:ד׳

[במאור דף ה: ד״ה וכן זה. לרי״ף סי׳ תתקמ (ראש השנה דף כא:)]
כתוב שם: וזה שאמרו שבהן שלוחים יוצאין ובהן מתקנין את המועדות, אין ביציאת השלוחים טעם לחלול שבת וכו׳.
אמר אברהם: בודאי אין זה טעם לחלול השבת שהחלול מן הפסוק הוא, אבל הטעם הוא תקון המועדות. ואמר עוד כי התקון ההוא מגיע עד סוריא והוא דבר גדול שדוחקים השלוחים כדי להגיע לשם. ואיפשר שיש בחדשים האחרים שמגיעים רחוק יותר והוא כסלו, ולא תפס ניסן ותשרי אלא מפני ששליחותן מופלג משאר החדשים כדמפרש בברייתא, אבל יציאתן מבערב אין בו לא טעם ולא חזוק. תדע שהרי לא אמרו במשנה שאין בהם שלוחים יוצאין מבערב, [ואם]⁠¹ זה היה חזוק כך היה צריך לשנות ולא היה לו לשנות היציאה כי אם מניעתה והחכם יבין. וקשיא לי מה שראיתי בירושלמי [פ״ב ה״א] רבי ביטל את המשואות, והלא רבי אחר חורבן היה כמה וכמה, ובמשנה [דף יח.] שנינו ובשעת המקדש יוצאין אף על אייר מפני פסח קטן, אלמא קודם רבי ביטלו משואות. ונראה לומר כי המשואות לא היו בתחלה אלא כנגד בבל שהיו למטה מהם, אבל לסוריא והמדינות האחרות שבשאר צדדין אין מקום למשואות שם והיו מעולם שלוחים יוצאין לסוריא, ולא לטעם החלול אלא שכך היה דרכם מעולם.מהדורת הרב חיים פריימן ז"ל (תשס"ג), ברשותם האדיבה של בני משפחתו (כל הזכויות שמורות)

הערות

¹ כנדצ״ל, ובכ״י וגם.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון